נוירולוגיה מותאמת אישית

לא רק לאבחן: למה בחרתי בנוירולוגיה מותאמת אישית

יש רגעים בקריירה שבהם מבינים שאנחנו לא בדיוק במקום שאליו התכוונו להגיע — גם כשעשינו הכול "נכון".

כשלמדתי רפואה ובהמשך התמחיתי בנוירולוגיה, רציתי לעזור לאנשים לשמור על המוח שלהם: למנוע הידרדרות כשאפשר, לשפר תפקוד ולהשפיע על הבריאות לאורך זמן.

עם השנים הפכתי טובה מאוד באבחון. ידעתי לזהות מחלה, לתת לה שם, להסביר למטופל מה קורה ולהציע את הטיפול המקובל. אבל הרגשתי שחלק חשוב חסר.

כי פעמים רבות האבחנה אומרת לנו מה יש לאדם, אבל לא בהכרח מסבירה למה דווקא אצלו התפתח התהליך, מה משפיע עליו עכשיו, ומה מתוך זה ניתן לשנות.

הרגע שבו התחלתי לשאול שאלות אחרות

בשנת 2016 התחלתי לשנות את הדרך שבה אני מסתכלת על מטופלים.

במקום להתמקד רק בשאלה "מה האבחנה?", התחלתי לשאול גם:

מה קרה לפני שהופיעו התסמינים?
מה השתנה בשנים האחרונות?
איך האדם ישן? מה הוא אוכל? איך נראה המטבוליזם שלו? האם קיימים חסרים תזונתיים? מה המצב ההורמונלי? אילו תרופות הוא נוטל? האם יש תהליך דלקתי? מה מצב מערכת העיכול? ומה לגבי אורח החיים והסביבה שבה הוא חי?

לא כל השאלות רלוונטיות לכל אדם, ולא כל חריגה בבדיקה היא בהכרח משמעותית. המטרה היא לחבר בין הסיפור הקליני, הבדיקה הנוירולוגית והממצאים — ולנסות להבין את התמונה כמכלול.

כך התפתחה עבורי הגישה של נוירולוגיה מותאמת אישית.

המוח אינו פועל בנפרד משאר הגוף

הזיכרון, הריכוז, מהירות החשיבה, מצב הרוח והאנרגיה המנטלית מושפעים ממערכות רבות בגוף.

שינה לקויה, הפרעות מטבוליות, שינויים הורמונליים, חסרים תזונתיים, תרופות מסוימות, פעילות גופנית מועטה וגורמים נוספים יכולים להשפיע על התפקוד הקוגניטיבי.

בחלק מהמקרים יש גם מקום לבחון, בהתאם לסיפור ולתסמינים, גורמים פחות שגרתיים — למשל חשיפות סביבתיות או תהליכים רפואיים כרוניים.

זו הסיבה שאדם יכול להגיע עם תלונה על "זיכרון" ובסופו של דבר לגלות שהבירור והטיפול אינם מתחילים ונגמרים במוח.

במיוחד כשמדובר בשינויים קוגניטיביים מוקדמים

הגישה הזו חשובה בעיניי במיוחד כאשר אדם מרגיש שמשהו השתנה, יותר קושי בשליפת מילים, ירידה בריכוז, Brain Fog, עייפות קוגניטיבית או ירידה בזיכרון, אבל עדיין מתפקד היטב בחיי היום-יום.

לא כל שינוי כזה מעיד על מחלה ניוונית, ובוודאי שלא כל תלונת זיכרון היא אלצהיימר. מצד שני, גם לא נכון תמיד לפטור אותה כ"גיל", "סטרס" או משהו שפשוט צריך ללמוד לחיות איתו.

המטרה היא קודם כול להבין מה השתנה ולמה.

לעיתים נמצא גורם בר-טיפול. לעיתים מדובר בשילוב של מספר גורמים קטנים. ובמקרים אחרים הבירור יכול להצביע על תהליך קוגניטיבי שמצריך מעקב וטיפול מוקדם.

מאבחון לשיפור בריאות המוח

הגישה שלי אינה מחליפה את הנוירולוגיה הקלאסית, היא מתחילה ממנה.

יש חשיבות לאבחנה מדויקת, לבדיקה נוירולוגית, להדמיה ולתרופות כאשר הן נדרשות. אבל מבחינתי, שם לא בהכרח מסתיימת העבודה. אני רוצה לדעת גם מה ניתן לשפר.

לפעמים ההתערבות תהיה בשינה. לפעמים בתזונה או באיזון מטבולי. במקרים אחרים בפעילות גופנית, קוגניטיבית וחברתית, בטיפול בחסרים או בהתאמת תוספים בהתאם למקרה. ולעיתים נדרש בירור נוסף כדי להבין מה ממשיך להפריע לתפקוד.

אין פרוטוקול אחד שמתאים לכולם.

וזה בעיניי לב העניין בנוירולוגיה מותאמת אישית: לא לטפל רק בשם של המחלה, אלא באדם שנמצא מאחור.

פחות לחכות למחלה, יותר לשמור על הבריאות

בשנים האחרונות מדברים הרבה על Longevity, אבל עבורי הרעיון הבסיסי התחיל הרבה קודם.

המטרה אינה רק להאריך חיים. היא להאריך ככל האפשר את השנים שבהן אנחנו מתפקדים היטב: חושבים, זוכרים, עובדים, פעילים וחיים באיכות טובה.

לשם כך לא צריך לחכות שתופיע מחלה. אפשר לשים לב לשינויים מוקדם יותר, להבין את גורמי הסיכון, לזהות מה יצא מאיזון ולפעול במקום שבו יש לנו יכולת להשפיע.

זו הייתה נקודת המפנה שלי כרופאה:
לא רק לאבחן, אלא להבין מה משפיע על הבריאות, מה ניתן לשנות, ואיך אפשר לשמור על המוח ועל התפקוד לאורך זמן.