מחלת אלצהיימר - יש הרבה מה לעשות!
מחלת אלצהיימר היא הדמנציה השכיחה ביותר. בשלבים המוקדמים השינוי הוא עדין, אולם לרב מתפספס ומשוייך לעייפות, גיל ותירוצים נוספים:)
מחלת אלצהיימר - יש הרבה מה לעשות!
מחלת אלצהיימר היא הדמנציה השכיחה ביותר. בשלבים המוקדמים השינוי הוא עדין, אולם לרב מתפספס ומשוייך לעייפות, גיל ותירוצים נוספים:)
לרב, התסמינים יתפתחו בהדרגה, ויתבטאו באחד או יותר מהבאים: שכחה של מידע חדש, חזרה על שאלות, קושי בשליפת מילים, ירידה בריכוז, או בלבול בזמנים או במקומות מוכרים. חשוב להבין אם חל שינוי ממצב קודם ואם אנחנו מאבדים יכולות שהיו לנו. ככל שנחכה, המצב יחמיר ועוד תפקודים יפגעו. זה עשוי לקחת שנים, אולם, ככל שנקדים לאבחן ולטפל, כך הסיכוי שלנו להשפיע על מהלך המחלה עולה משמעותית.
עד לפני מספר שנים, אמרו "אין מה לעשות". אולם כיום יש טיפולים שונים למחלת אלצהיימר, טיפולים תרופתיים ולא תרופתיים. הטיפול ה"לא התרופתי" הנחקר ביותר בשנים האחרונות, וכזה שהראה שיפור אצל מטופלי אלצהיימר, הוא פרוטוקול "ברדסן" על שם ד"ר דייל ברדסן (Dale Bredesen, MD, Apollo health), נוירולוג אמריקאי וחוקר מחלת אלצהיימר מעל 30 שנה. הפרוטוקול מבוסס על אבחון מקיף שמטרתו לאתר גורמי סיכון הפיכים למחלת אלצהיימר ולטפל בהם, כדי לשפר את התפקוד המוחי והגופני, ולהאט, לעכב או לעצור את המחלה, בהתאם למצב המטופל. בנוסף, הפרוטוקול מתייחס לאורחות חיים באופן מיטבי, לחסרים תזונתיים, חסרים הורמונליים, שינויים סביבתיים כמו חשיפה לעובש , למתכות כבדות או לזיהומים כרוניים (כולל COVID). ד"ר קארין אלמן-שינה, היא הנוירולוגית הראשונה בארץ שעברה את ההכשרה ע"י ד"ר ברדסן ונמצאת בקבוצת המטפלים באתר שלו, והיא מטפלת כיום בעיקר בגישה זו.
יש לציין שלמחלת אלצהיימר ישנן גם תרופות היום (לקמבי, קיסונלה) בשונה משנים קודמות, שכאשר הן ניתנות למטופלים המתאימים (עפ"י קריטריונים רפואיים), הן מסוגלות להאט במידה מסוימת ולתקופה מסוימת את ההידרדרות במחלה. לצערנו, הן עדיין לא משפרות את המצב, יש להן גם תופעות לוואי והן לא בסל. אין מניעה לשלב את פרוטוקול הטיפול של ברדסן עם הטיפול התרופתי. ובכל מקרה, הטיפול תמיד יהיה מותאם אישית.
הגישה שלנו
נוירולוגיה מותאמת אישית, היא גישה המשלבת אבחון נוירולוגי-קוגניטיבי, עם הסתכלות רחבה על הגורמים הרבים המשפיעים על המוח, החל מאורחות חיים, הרגלים, גנטיקה וסביבה. במרפאה אנחנו משלבים את כל הנתונים של המטופל (תשאול ובדיקות שונות) כדי לקבל "אבחון מערכתי" ותכנית טיפול אישית ומקיפה. בשונה מהגישה הקונבנציונלית, שם המטרה היא לאבחן את המחלה, למצוא את הטיפול התרופתי המתאים ולשפר את התסמינים שאנו חווים, בגישת 'נוירולוגיה מותאמת אישית', המטרה היא לשפר את בריאות המוח והגוף, לטפל בגורמים לתסמינים, וכך למנוע החמרה ובעיות נוספות, כדי שהמטופל יהיה בריא יותר. הדגש הוא על מניעה של מחלות, ומניעה של החמרה כשכבר יש תסמינים כלשהם. כי מוח בריא יותר, הוא בהכרח פחות חולה ופחות חווה תסמינים.
בגישה הזו אנו שמים דגש על:
זיהוי גורמים הפיכים שעשויים להשפיע על התפקוד המוחי, כמו אורחות חיים, חסרים תזונתיים, חסרים הורמונליים וחשיפות סביבתיות מזיקות, במטרה לטפל בהם ולשנות את המאזן.
בדיקות מתקדמות (פונקציונליות) שמטרתן למצוא את הגורמים האלו (כמו בדיקות להערכת חשיפה לעובש, מתכות כבדות, תפקוד המיקרוביום ועוד).
תכנית טיפול מותאמת אישית על בסיס הרקע הרפואי והסביבתי, המצב הרפואי הקוגניטיבי, הגופני והנפשי והבדיקות השונות.
מניעת החמרה ותסמינים נוספים, על ידי טיפול רב מערכתי, מעבר לטיפול הממוקד.
בגישה הזו אנו שמים דגש על:
01
זיהוי גורמים הפיכים שעשויים להשפיע על התפקוד המוחי, כמו אורחות חיים, חסרים תזונתיים, חסרים הורמונליים וחשיפות סביבתיות מזיקות, במטרה לטפל בהם ולשנות את המאזן.
02
בדיקות מתקדמות (פונקציונליות) שמטרתן למצוא את הגורמים האלו (כמו בדיקות להערכת חשיפה לעובש, מתכות כבדות, תפקוד המיקרוביום ועוד).
03
תכנית טיפול מותאמת אישית על בסיס הרקע הרפואי והסביבתי, המצב הרפואי הקוגניטיבי, הגופני והנפשי והבדיקות השונות.
04
מניעת החמרה ותסמינים נוספים, על ידי טיפול רב מערכתי, מעבר לטיפול הממוקד.
אין “תוכנית אחת לכולם”.
התהליך מותאם לאדם, על בסיס הנתונים שלו והמטרה שלו.
המלצות מהמרפאה
שאלות נפוצות
האם אלצהיימר הוא תורשתי?
בחלק מהמקרים קיימת השפעה גנטית. אחד הגנים הנחקרים ביותר הוא APOE, שעשוי להשפיע על הסיכון להתפתחות המחלה וגם על היבטים מסוימים של הטיפול בה. עם זאת, חשוב להבין: גנטיקה היא רק חלק מהתמונה. לא ניתן לשנות את המטען הגנטי — אך כן ניתן להשפיע על הגורמים הסביבתיים ואורח החיים, שמשחקים תפקיד משמעותי בתפקוד המוחי ובהתקדמות התהליך. במרפאה ניתן דגש על איתור גורמי סיכון הניתנים לשינוי — כמו שינה, תזונה, סטרס, דלקת והרגלים — מתוך הבנה שיש להם השפעה על ביטוי הגנים (אפיגנטיקה) ועל תפקוד המוח, ולכן במקרים רבים למרות תורשה, יש הרבה מה לעשות.
אם כבר קיבלנו המלצה לתרופות, האם יש טעם להגיע?
כן. טיפול תרופתי יכול להיות חלק חשוב מהתהליך, אך ברוב המקרים הוא מתמקד בניהול התסמינים ולא בזיהוי הגורמים להם. במרפאה אנחנו בודקים האם קיימים גורמים נוספים שמשפיעים על תפקוד המוח — כמו שינה, סטרס, תזונה, חסרים תזונתיים, עומס והרגלים — וכיצד ניתן לטפל בהם בצורה ממוקדת. המטרה היא לבנות תכנית אישית, מבוססת ומדויקת, שתשפר את התפקוד הקוגניטיבי והכללי — לעיתים לצד טיפול תרופתי, ולעיתים מעבר לו.
מה ההבדל בין “שכחה רגילה” לבין משהו שמצריך בירור?
שכחה נקודתית יכולה להיות טבעית, אם לדוגמה שכחתי שם ונזכרתי לאחר מכן. אבל כשיש חזרתיות, קושי לשמור מידע חדש לאורך זמן, קושי בשליפת מילים, בלבול בזמנים או במקומות, שינוי באופי או בהתנהלות היומיומית, מומלץ לבצע בירור מוקדם ככל האפשר. ככל שנחכה, כך הסיכוי להשתפר- יורד.
האם אפשר לשפר או לעצור אלצהיימר התחלתי?
במקרים רבים כן. יש כיום מחקרים רבים שהדגימו שיפור קוגניטיבי בעזרת שינוי אורחות חיים, טיפול בבעיות כרוניות ונטילת תוספים/תרופות. אין פתרון אחד שמבטיח ריפוי. אולם כאשר מזהים בעיות כרוניות ומטפלים בגורמים הרלוונטים, תפקוד הגוף לרב משתפר. בגישה הזו אנחנו לא מחפשים טיפול למחלה אלא טיפול לגוף , נטרול גורמים מזיקים והעצמת התפקוד הגופני.
האם מומלץ להגיע עם בן או בת משפחה?
לעיתים זה מאוד עוזר, גם כדי להשלים מידע וגם כדי ליצור תמיכה ביישום ההמלצות (לדוגמה שינוי תזונתי). יחד עם זאת, אפשר להתחיל גם לבד, בהתאם למצב.
לסיכום
אם יש חשד לשינוי בזיכרון או בתפקוד, או שכבר התקבלה אבחנה ואתם רוצים להבין את כל האפשרויות העומדות בפניכם (גם מעבר לטיפול תרופתי), רצוי להגיע לפגישה ראשונה, בה אנו מאפיינים את הגורמים ומכוונים את הבירור והטיפול בהתאם.
מוכנים להשקיע במוח שלכם?
השאירו פרטים ונשמח לחזור אליכם לתיאום פגישת אבחון
